פס"ד בעניין גירושין וכתובה

הצדדים נשואים כדמו"י מיום 23.9.08. לאשה אלו נישואים ראשונים ולבעל נישואים שניים. לצדדים שתי בנות קטינות, בנות שנה וחצי ושלוש שנים. לבעל ילדה בת ארבעעשרה שנה מנישואיו הראשונים. מתדיינים בבית הדין בתביעת האשה לגירושין ולכתובה. סמוך להגשת התביעה הבעל עזב את הבית בחיפה ועבר לגור בתל אביב.

העובדות

תיק זה נפתח בתאריך 14.9.10 בתביעת האשה לגירושין ולמזונות אשה. בבית המשפט התנהלו תביעות בענייני משמורת ומזונות הילדה. בזמן הנ"ל הייתה לצדדים בת אחת והאשה הייתה בהריון בחודש שביעי. בכתב התביעה כותבת האשה שהבעל רועה זונות, מכה אותה ונוהג בה באלימות ואינו מפרנס.

בדיון שהתקיים ביום 20.12.10 עמדה האשה על תביעתה לגירושין ואמרה כי אם הבעל יסרב ליתן גט תבקש מזונות אשה. במהלך הדיון תבעה גם כתובה. לטענתה, הבעל רועה זונות, נוהג בה באלימות ואינו מפרנס. בית הדין הסביר לאשה שאם רצונה לתבוע כתובה עליה לפתוח תיק לתביעת כתובה. הבעל לא הכחיש את טענות האשה ולשאלת בית הדין האם רוצה להתגרש השיב שמוכן להתגרש. אצטט חלק מהפרוטוקול:

בית הדין: האם את רוצה להתגרש?

האשה: כן.

בית הדין: זו החלטה סופית?

האשה: אין לי כוח יותר.

בית הדין: אנחנו מבינים מכתב ההגנה שאתה מוכן להתגרש?

הבעל: לא רציתי להתגרש, אולם לא אכפה עליה את רצוני.

בית הדין: כמה זמן אתה מחוץ לבית?

הבעל: חודשיים וחצי.

בית הדין: את בהריון?

האשה: כן, בשבוע עשרים ושישה.

בהחלטת בית הדין נאמר כי בית הדין רושם בפניו את הסכמת הצדדים להתגרש ועל הצדדים לנהל משא ומתן בעניין הסכם הגירושין כולל פיצוי לאשה בגין הכתובה. בהתייחס לתביעה למזונות אשה כתב בית הדין בהחלטה שאינו מכריע כעת אלא על הבעל להמשיך לשאת בהוצאות הבית כפי שהיה עד היום.

ביום 27.1.11 הודיע ב"כ האשה שאין הצדדים מגיעים לידי הסכם גירושין. נקודת המחלוקת היא תשלום הכתובה.

בדיון שהתקיים ביום 31.3.11 הודיעו הצדדים כי נולדה להם בת נוספת. הבעל ביקש שלוםבית. האשה התנגדה בטענה שהבעל הולך עם נשים אחרות ואינו מפרנס - טענה שלא הוכחשה ע"י הבעל ואף באכוחו רמז שיש בה משהו. במהלך הדיון ניסה בית הדין להוביל לשלוםבית:

"בית הדין: לגבי הגירושין הייתה הסכמה של הצדדים להתגרש.

ב"כ הבעל: יש התפתחות.